משטרת הג'יפתלק

משטרת משטרת הג'יפתלק (ג'יפטליק, ג'יפתליך, ג'פתלך)

הוא מבנה אבן הנמצא בשפך של נחל תרצה (נחל פרעה) שבבקעת הירדן (כ-2 ק"מ מצומת אדם שעל כביש 90 ובקרבת מושב משואה). חלק מהמבנה הוקם עוד בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ושימש כבית ממשל (סראיה). בתקופת שלטון המנדט הבריטי הוא הורחב כדי לשמש תחנת משטרה (כחלק ממערך מצודות טגארט שהוקם בגבולות הארץ). בתקופת השלטון הישראלי בבקעה היה המבנה חלק ממחנה צבאי עד שננטש. הוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. במהלך המאה ה-19 רכש הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני אדמות בארץ ישראל ובעבר הירדן בהיקף של כ-900,000 דונם כשרובם בבקעת הירדן (כ-380,000 דונם). אדמות אלו נקראו צ'יפתליכ (Chiflik) לציין את שיוכן לסולטן). ריכוז משמעותי של אדמות (כ-70,000 דונם) נרכש באזור ואדי פרעה (הקרוי גם ע'ור אל פרעה (ג'יפתליק)). אדמות אלו הולאמו לאחר מהפכת הטורקים הצעירים ב-1902 במהלך התקופה העות'מאנית הקימו הטורקים, בסביבות 1913, מבנה מנהלה (סראיה) במוצא נחל תרצה, שכונה "אחוזת הסולטן הטורקי"[1], ושימש לניהול תושבי המקום וקרקעות הסולטן וכנראה גם כמרכז גביית מיסים. אתר זה נבחר להקמת הבניין עקב היותו ממוקם בנקודה אסטרטגית השולטת, מצד אחד, בדרך העוברת לאורך בקעת הירדן (כיום כביש 90), ומצד שני, בדרך שיורדת משכם, לאורך נחל תרצה ומשם, דרך גשר אדם לעבר הירדן.

לאחר ניצחון הבריטים במלחמת העולם הראשונה שימש המקום את משטרת המנדט. בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) החליטו הרשויות הבריטיות, בעקבות המלצות של סר צ'ארלס טאגארט, להקים שרשרת של משטרות ומצודות ברחבי הארץ לשיפור ביטחון האזרחים.

משטרת הג'יפתליק הייתה חלק משורה של משטרות שהקימו הבריטים לאורך גבולם המזרחי שכללו גם את משטרת צמח, משטרת טובאס ומשטרת יריחו. ב-1948, לאחר סיום המנדט, שימש המבנה את שלטונות ירדן (אין עדויות לאופן השימוש במבנה). לאחר כיבוש בקעת הירדן במלחמת ששת הימים הוקם במקום מחנה צבאי ששימש כמפקדת חטיבת הבקעה. ב-1968 שונה שמו של המחנה ל"מחנה אריה" על שם אל"ם אריק רגב שנהרג ביולי אותה שנה במרדף אחר מחבלים. לאחר מספר שנים רב ננטש המחנה. מבנה המשטרה משלב את המבנה העות'מאני המקורי עם התוספות המנדטוריות:

המבנה העות'מאני הדו קומתי נמצא בצדו הדרום מערבי של המשטרה. המבנה בולט בגלל אופי חומרי הבניין (אבנים) והשימוש בדלתות ובחלונות מקושתים גדולים (וזאת בניגוד למודל הבריטי של המשטרות לפיו החלונות בקומת הקרקע היו קטנים לשם הגנה על השוהים במשטרה). שאר הצדדים של מבנה המשטרה הוקפו על ידי מבנה חד קומתי מבטון מצופה טיח. בפינות המערבית והמזרחית נבנו 2 מגדלי שמירה שאחד מהם (המערבי) מכיל מיכל אגירת מים. כמו במבני משטרה אחרים, צוידו הקומות הראשונות של המגדלים בפתחי ירי מוגנים בתריסי ברזל. הגישה למשטרה הייתה על גבי דרך סולינג שחלקה כוסה באספלט.

נכון ל-2019 ניכרת הזנחה רבה במבנה ובסביבותיו. קירות המבנה מחוררים מירי כדורים, רוב חלקי הברזל (מרזבים, סורגים, חלונות מוגני ירי ועוד) נחתכו לסחר בברזל, רצפת המבנה מכוסה בגללים עקב שימוש במבנה לשמירת עדרי כבשים.

המשטרה נבנתה על שלוחה של תל אל מזאר כשעל פסגתו עומד מבנה (כנראה מהתקופה הבריטית) עם כתובות גרפיטי (מהתקופה בה שהה צה"ל במקום) כשמסביבו תעלות קשר. בסביבת המשטרה ניכרים מבנים הרוסים רבים (מהתקופה העות'מאנית ומהתקופה המנדטורית). על מורדות הגבעה, ומעל קו הגובה של המשטרה, בנויות 2 בריכות שכנראה הזינו במימיהן את המשטרה בגרביטציה. ממזרח ומצפון מזרח למשטרה עבר ערוצו של נחל תרצה כשהשלוחה, עליה עומדת המשטרה, חודרת לערוץ הנחל ויוצרת מעין צוואר בקבוק ששיפר את יכולת השליטה של יושבי המקום בעוברים בנחל. על הגדה השנייה של הנחל, ממול המשטרה, נמצא היישוב פארעה אל-ג'יפתליק. ממערב למשטרה (מצדו השנייה של תל אל מזאר) ממוקמת מפקדת חטיבה 417. מדרום למשטרה נמצא תל א צמאדי עליו נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה עד ימי הבינים. מדרום לאתר נמצאת מכינה קדם-צבאית בשם מכינת ליאל (על שם סמ"ר ליאל גדעוני שנפל מבצע צוק איתן). מכינה זו נמצאת באתר "מחנה גדי" (שנקרא על שמו של סרן גד מנלה שנהרג בבקעה ב-1968 בתקופת המרדפים) מקור ויקיפדיה

צילום: איילת אלדר אוברמן מועדון סובארו וחברים בשטח